לשון זהב


קבוצת דיון - forum




פתרוןתלמידה03:20 31/07/17

למי יש את הפיתרון של הבגרות קיץ עצמאי 2017

תגובה

בגרות תשע"זלאה23:08 27/06/17

למי יש את הפיתרון לבגרות קיץ תשע"ז עצמאי

תגובה

שאלה לגבי השאלונים המופיעים באתררחל23:36 07/06/17

האם השאלונים של המגזר הכללי המופיעים באתר כבר מסוננים לציבור שלנו, או שיש צורך לעבור עליהם?

23:41 07/06/17מוריה

השתדלנו להביא שאלונים שאין בהם בעיות, מומלץ לבקר בעצמך.

תגובה

שאלה לגבי השאלונים המופיעים באתררחל23:36 07/06/17

האם השאלונים של המגזר הכללי המופיעים באתר כבר מסוננים לציבור שלנו, או שיש צורך לעבור עליהם?

תגובה

בקשה לתשובון של ספרי העבריתתהילה22:30 15/02/17

למי שיש את התשובון אשמח לקבל במייל:4356878@gmail.com‬

22:33 15/02/17מוריה

שלום תהילה
תשלחי בבקשה בקשה למייל
orders.gc@gmail.com

14:16 16/02/17תהילה

תודה רבה
אני יודעת שזה הדרך אך רציתי לזרז את זה על ידי מישהי שכבר קיבלה...

תגובה

מדריך למורהברכה סלוד13:04 26/09/16

האם יש חשובון או מדריך למורה לספר מיזוג וטקסט

22:18 14/11/16מוריה

שלום ברכה
יש תשובון מושלם.
כדי לקבלו יש לשלוח בקשה במייל. ORDERS.GC@GMAIL.COM

22:28 15/02/17תהילה

למי שיש כבר את התשובון של הספרים של זהבה חזן
אשמח אם תוכל לשלוח אותם למייל זה:
4356878@gmail.com‬

תגובה

פתרון בחינת בגרותשרה23:19 18/06/16

שלום רב
תלמידות שואלות האם יש פתרון תשובות לבגרות בלשון עצמאי.
תודה!

22:16 14/11/16מוריה

שלום שרה
ז. חזן כתבה פתרונות לבגרויות, וגם לבגרויות האחרונות.
בלשונית חומרי למידה > פתרונות בגרות יש את מה שבקשת.
מצורף קישור קישור ישיר

תגובה

ספרי הלימודלימור10:27 30/05/16

האם ניתן להשתמש ולהיעזר בספרי הלימוד המוצעים באתר גם במגזר החילוני?

22:25 14/11/16מוריה

שלום לימור, ספרי התחביר והצורות יכולים בהחלט להתאים, בספרי ההבעה שהתרגול נעשה על מאמרים שתוכנם מתאים יותר לציבור הדתי, מומלץ שתעברי על הנושאים, ותראי אם המסרים המועברים מתאימים לך, אשמח לשמוע מה את חושבת.

תגובה

שורשיםציפי00:15 06/04/16

בספרך מופיעים השורשים עוד שוב כשרשי ע"ו בלבד. ברקלי מביא בלוח השורשים גם שורשי ע"ע - עדד שבב.
מה ההכרעה?

תגובה

מה הפשר?אלי18:15 15/12/15

השורש של המילה פשר הוא פ-ש-ר, אך אין לו כל קשר עם המילה פשרה או פושר. זהו שורש ארמי שבו השי"ן מחליפה את האות תי"ו בעברית. אם כן, מה הפשר = מה הפתרון.

תגובה

מוצאתיאיר14:45 06/11/15

הִוא מוּצֵאת וְהִיא שָׁלְחָה אֶל חָמִיהָ לֵאמֹר לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לּוֹ אָנֹכִי הָרָה (בראשית לח כה)
היא מוצאת היא מיתוצאת מיבעי ליה (סוטה דף י עמוד ב)
ורש"י שם מפרש
היא מיתוצאת - הוי משמע לשון הוצאה בעל כרחה היא מוצאת משמע לשון מציאה
אשמח להסבר ע"פ הדיקדוק

תגובה

אמהיאיר14:39 06/11/15

וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ (שמות ב ה)
הגמרא בסוטה יב: מביאה שתי דעות בפרוש "אמתה"
אפשרות א ידה
אפשרות ב שפחתה
האם שתי הדעות מסתדרות עם כללי הניקוד
או שיש ביניהם מחלוקת גם איך לנקד, והניקוד שלפנינו הוא ע"פ אחת השיטות.

תגובה

רבה קשתזהבה15:46 02/11/15

נאמר על ישמעאל "ויהי רבה קשת" המילה "קַשָּת" שייכת למשקל בעלי המלאכה ואינה מעוררת כל קושי, אבל המילה "רובה" הקודמת לה אינה מובנת. יש מפרשים שראו בה פועל ופירשו אותה - יורה חיצים, אבל לפני המילה "קשת" צריך לבוא שם עצם ואז המילה "קשת " תוכל להתפרש כשם תואר, ואכן פרשן אחד החזקוני פירש את המילה רובה לא כפועל אלא כשם והוא אומר: ויהי רבה קשת י"מ לשון רביא פי' ויהי ישמעאל נער קשת יורה חצים. ע"פ הדקדוק זהו הפירוש הקולע לפי עניות דעתי. ואולי רובה הוא צורת הזכר של ריבה =נערה.

תגובה

סוכה, יסכהזהבה13:42 26/10/15

בפרשת נח מוזכרת "יסכה" מסביר רש"י את שמה ואומר: שהכל סוכין ביופיה והיא סוכה ברוח הקודש.
השורש ס-כ-י מופיע בזמירות שבת בפיוט "ברוך קל עליון" ובו נאמר: "אשרי כל חוכה לשלומי כפל מאת כל סוכה שוכן בערפל"
פירוש המילים "כל סוכה" - רואה הכל, צופה בכל. וכן יסכה - צופה ברוח הקודש. סביר להניח שגם הצירוף "שכיות חמדה" משמעותו זהה, אף שנכתב בשי"ן שמאלית.

14:31 06/11/15אלי

מה עם המילה סיכוי, זה גם מאותו שורש?
"נגד כל הסיכויים" - נגד כל מה שניתן לצפות בעיני הרוח.

תגובה

המילה דלוריתזהבה14:58 15/10/15

הפניתי שאלה לאקדמיה מהי התצורה של המילה "דלורית". חשבתי שראוי היה לקרוא לה דלועית בעי"ן, ולא ברי"ש. התשובה שקבלתי היא שהמילה מורכבת מהמילים דל קלוריות, וכמובן יש בצליל גם כדי להזכיר את הדלעת. במילון נאמר שזהו שם הירק בפי התגרים, כלומר לא אנשי לשון המציאו את השם

תגובה

פרוש המילה מתיםזהבה20:21 10/10/15

מתים = אנשים
מקור
דברים ב, לד וַנִּלְכֹּד אֶת-כָּל-עָרָיו, בָּעֵת הַהִוא, וַנַּחֲרֵם אֶת-כָּל-עִיר מְתִם, וְהַנָּשִׁים וְהַטָּף
מפרש התרגום מתם = גובריא
לפי זה
יְחִ֥י רְאוּבֵ֖ן וְאַל-יָמֹ֑ת וִיהִ֥י מְתָ֖יו מִסְפָּֽר (דברים לג, ו) פרוש מתיו = אנשיו

תגובה

משמעויות התפעלזהבה20:15 10/10/15

אחת ממשמעויות ההתפעל היא העמדת פנים
במשלי יג, ז "יֵשׁ מִתְעַשֵּׁר וְאֵין כֹּל מִתְרוֹשֵׁשׁ וְהוֹן רָב." אומר רש"י מראה עצמו כעשיר / כרש.
שני פעלים אלה הם דוגמה להעמדת פנים.
אשמח לדוגמאות נוספות.

תגובה

בפרשת שופטים - יִמַּסמשה11:43 23/08/15

וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וְאָמְרוּ מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ.
למה כתוב יִמַּס נראה שהיה מתאים ימיס (יפעל על לב של משהו אחר)

תגובה

זמנים במקראתמי00:37 18/08/15

למה אומרים שבמקרא יש רק עבר ועתיד? הרי יש פסוקים רבים עם פעלים בהווה!

11:40 23/08/15אלי

צודקת בהחלט, יש פעלים רבים בזמן הווה
את השאלה שלך צריך לשאול את ה"אומרים" שאת מזכירה בשאלתך.

תגובה

בגרות 2015נעם14:57 24/06/15

האם יתפרסם פתרון בגרות 2015 שאלון ב' לבתי ספר עצמאיים (דתיים)?
(הבגרות שנערכה לפני יומיים)
תודה.

22:22 14/11/16מוריה

ז' חזן כתבה פתרון, ניתן למוצאו בחומרי למידה>פתרונות בגרות.

תגובה

שמרה נפשיאלי22:36 29/03/15

בפסוקים הבאים שמרה נקרא כ שו (כמו חולם) מלבד האחרון, מדוע?
שָׁמְרָה וְהַצִּילָה שָׁנָה זו מִכָּל דָּבָר רָע
שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי. אַל אֵבושׁ כִּי חָסִיתי בָךְ:
ה' אֱלהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל אֲבותֵינוּ שָׁמְרָה זאת לְעולָם לְיֵצֶר מַחְשְׁבות לְבַב עַמֶּךָ.
שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי הושַׁע עַבְדְּךָ אַתָּה אֱלהַי.

תגובה

כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה ה' מִי כָמוֹךָאלי22:18 29/03/15

מדוע קוראים כל עם קמץ ולא כמו בדרך כלל כול?

תגובה

פתגם במגילת אסתראביחי12:16 08/03/15

למילה פתגם במגילת אסתר יש משמעות שונה ממה שאנו מכירים
וְנִשְׁמַע- פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה בְּכָל-מַלְכוּתוֹ כִּי רַבָּה הִיא וְכָל-הַנָּשִׁים יִתְּנוּ יְקָר לְבַעְלֵיהֶן לְמִגָּדוֹל וְעַד-קָטָן:

17:33 09/03/15זהבה חזן

"פתגם" בע"ח הוא מימרה שיש בה מוסר השכל.
ואילו במגילה "פתגם המלך" הוא דבר המלך.
גם המילה "דת" במגילה אינה במשמעות המקובלת היום.
המילה "דת" בלשוננו היא אמונה, ובמגילה - חוק.

תגובה

נמצָאים או נמצְאיםאביחי11:52 08/03/15

במגילת אסתר מופיעה פעמים המילה נמצאים עם שווא בצ, יש הסבר?

17:28 09/03/15זהבה חזן

בתנ"ך מופיעה המילה "נמצְאים" בשווא בעה"פ כ-10 פעמים, אבל צורת הנקבה "נמצָאות" מופיעה בקמץ.
ד"ר ברקלי בלוח הפעלים השלם מציין שקיימות שתי צורות מקבילות: האחת בחיטוף בעה"פ והאחרת בקמץ.
הוא מביא דוגמאות נוספות בחיטוף: נטמאים, נבאים

תגובה

לקרב ולהקריבאסתי21:03 01/03/15

ההבדל ידוע בין להקריב ובן לקרב, אך בפרשת תצווה
אנו מוצאים כמה פעמים שהתורה משתמשת בלהקריב במובן של לקרב
הבולט ביותר שמות כט ד וְאֶת-אַהֲרֹן וְאֶת-בָּנָיו תַּקְרִיב, אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד; וְרָחַצְתָּ אֹתָם, בַּמָּיִם

תגובה

מעונינת לדעת משמעות מילה וכן שורש של מילהנתנאלה לב21:08 24/02/15

שלום,
מה משמעות המילה מסעף?
ובנוסף תלמידותי שאלו אותי האם בלגן זו מילה תיקנית ? ואם כן מהו השורש המילה ומקורה ?

מודה מאוד מראש,
נתנאלה לב
מורה בנוות ישראל-יסודי
ירושלים

23:43 24/02/15מוריה

כהתחלה (עד שיגיבו המומחים)
מסעף את יכולה לראות כאן מסעף נוצר בדרך של שורש ס-ע-ף במשקל מִקְטָל - שזהו משקל במשמעות מקומות
בלאגן את יכולה לראות כאן

תגובה

מה בין בָּריח לבְּריחזהבה21:06 23/02/15

בפרשת תרומה פרק כ"ו פסוק כח נאמר
וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן, בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים, מַבְרִחַ, מִן-הַקָּצֶה אֶל-הַקָּצֶה.
הצירוף הבריח התיכון אינו סמיכות אלא שם+תואר, ולכן שתי המילים בצירוף מיודעות.
לפי זה יוצא שהמילה בריח נשקלת במשקל קְטיל, כמו כביש, צליל וכו'
לפי זה הצירופים סורג ובריח, רב בריח וכדומה ינוקדו בשווא ולא בקמץ.
המילה בריח בקמץ פירושה פליט או ניתן להברחה.

01:13 24/02/15אסתי

את המילה bar מילון מורפיקס מתרגם
מוֹט; קוֹרָה; בָּרִיחַ; מְחִצָּה; תֵּבָה; מִזְנוֹן, דֶּלְפֵּק, בָּר; פַּס

11:59 24/02/15מוריה

מורפיקס טועה ומטעה
אפשר לראות כאן

תגובה

חדש באתרמוריה14:56 23/02/15

העלינו תשובות לחלק הבנה והבעה של בגרות שאלונים א וב עצמאי תשע"ד
ניתן למצוא בחומרי למידה בקטגוריה "פתרונות - ללמוד מכל הבחינות"

תגובה

מטרת הפורוםאלי10:13 29/01/15

מורים ומורות ללשון מוזמנים לשאול שאלות ו/או לענות על שאלות של אחרים. כמו כן, תוכלו לשתף אחרים ברעיונות שלכם הנוגעים למקצועות הלשון.

11:47 03/02/15חיה

נראה נפלא - תודה.

תגובה
close
שם:
נושא:

הודעה: